עצמאים מקבלים יחס שונה מבחינת חוקי המס ותקנות הגמל מאשר שכיר ובשונה ממנו אין להם מעסיק שישתתף עימם בהפקדה לפנסיה.

העצמאי מתכנן את הפקדותיו לפנסיה בהתאם להכנסתו, לתכניות הפנסיה שלו וליכולותיו בזוכרו שהוא היחיד לדאוג לו.

בשנת 2017 נכנס לתוקף חוק פנסיה חובה לעצמאים המטיל חובה על העצמאי לחסוך לעצמו לפנסיה, בהתאם להכנסתו או לשכר הממוצע במשק, לפי הנמוך בינהם.

שיעור ההפקדה הינו 4.45% עד מחצית השכר הממוצע במשק ו-12.55% על יתרת הסכום וכאמור חובת ההפקדה היא עד לגובה השכר הממוצע במשק. ניתן ואף מומלץ להפקיד אף מעבר במידת האפשר שכן הסכומים שבמסגרת המינימום צפויים לייצר קצבה נמוכה שתגרום לירידה חדה בהכנסת העצמאי עם פרישתו. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בעת תכנון תכנית חשובה זו.

ההפקדה לפנסיה נהנית מהטבות מס שונות, והבשורה בחוק הפנסיה חובה לעצמאי היתה שלראשונה ניתן יהיה לפדות שליש מהכסף בקופה במקרה אבטלה/סגירת העסק ללא מס או קנס, מעין פיצויים לעצמאי, נושא שהיעדרו הרתיע עצמאים רבים מלחסוך עד אז:

  • קרן פנסיה לעצמאי - מכשיר החסכון הנפוץ ביותר בשוק. כולל חסכון לפנסיה המתקבל בעת הפרישה בצורת קצבה חודשית בלבד. גובה הקצבה ייקבע בעת הפרישה בהתאם ל"מקדם קצבה" שיהיה נהוג בקרן באותה עת. קרן הפנסיה מכילה בתוכה גם כיסוי למקרה אובדן כושר עבודה (פנסיית נכות) וכיסוי למקרה פטירת העובד לפיו יקבלו השארים (בד"כ אלמנ/ה ויתומים) סכום חודשי במקרה פטירת החוסך.
    בסיס ההתקשרות בין העמית החוסך לבין קרן הפנסיה הוא תקנון הניתן לשינוי ע"י הקרן.
    היתרונות העיקריים בקרן הפנסיה הינן עלויות ניהול נמוכות, כיסויים ביטוחיים בעלות נמוכה מאוד והגנה של המדינה על חלק מהתשואה שתייצר הקרן עבור עמיתיה שפרשו לפנסיה, עובדה המקנה יציבות חשובה לקצבת הפורש.
    החסרונות העיקריים בקרן פנסיה הינם יכולתה של הקרן לשנות תנאים בהתאם לשינויים עתידיים שעלולים לפגוע בקצבת העמית, גרעונות בניהול סיכוני הקרן שייפלו על כתפי החוסכים ובעיקר אי הידיעה לגבי טיבם של שאר עמיתי הקרן והאם הם צפויים להסב הפסדים שכאלו למאזנה.

  • ביטוח חיים עם חסכון - ביטוח חיים עם חסכון הינה גירסת העצמאים של ביטוח המנהלים המשווקת ע"י חברות הביטוח ומציעה חוזה בינה לבין החוסך (להבדיל מקרן הפנסיה) ובזה יתרונה העיקרי.
    בעבר היו קיימים ביטוחי חיים עם חסכון בהם היה ניתן לחסוך סכומים למימוש כסכום כספי חד פעמי ("הוני") אולם החל משנת 2008 שונה החוק וכל הכספים המופקדים בקופה זו הינם למטרת קצבה.
    בביטוחי החיים עם חסכון עד סוף 2012 ניתן היה לקבל יחס קבוע ונקוב בין הסכום שנצבר לבין הקצבה בעת הפרישה ("מקדם קצבה מובטח"), אלמנט רב חשיבות בהבטחת גובה הקצבה העתידית. החל מ-2013 לא יכולים יותר מצטרפים חדשים לביטוח מנהלים שגילם מתחת ל-60 לקבל יתרון זה.
    בנוסף מגלם ביטוח החיים עם חסכון גם כיסוי חד פעמי למקרה מוות (בשונה מקרן הפנסיה המשלמת קצבה חודשית) וכיסוי למקרה אובדן כושר עבודה בו ניתן לערוך הרחבות ושיפורים בהתאם לצורכו ועיסוקו של העצמאי.
    מקדם הקצבה שונה לאורך הגלגולים השונים בביטוחי המנהלים ולאור העלייה המתמדת בתוחלת החיים- ישנם ביטוחים המקנים מקדמים טובים יותר מאלו הישנים יותר, מה שמבטיח על אותו סכום חסכון שנצבר פנסיה גבוהה יותר.
    יתרונות ביטוח החיים הינם התקשרות חוזית עם המבטח, תעריפי ביטוח נקובים שלא ניתנים לשינוי גם במקרה סדרת אירועי ביטוח (כמו בקרן פנסיה) ביטוח אבדן כושר עבודה טוב מאשר בפנסיה, וגם בביטוחים הישנים יותר מקדם הקצבה המובטח.
    החסרונות העיקריים הינם עלויות ניהול גבוהות יחסית לפנסיה וקופת הגמל, עלויות הביטוח גבוהות יותר ומכרסמות בחסכון, ואי הגנה ממשלתית על תשואת קצבת הפורשים.

  • קופת גמל - קופת גמל הינה קופת חסכון לפרישה המוכרת לעניין ע"פ תקנות המס והיא מכילה חסכון בלבד, ללא ביטוחים כלל, ובעלויות ניהול נמוכות. עד לשינוי החוק ב-2008 היה מיועד הכסף שהופקד לקופות הגמל לקבלה ככסף הוני פטור ממס, אולם מאז השינוי "נצבעים" הכספים המופקדים לקרן הפנסיה ככספי קצבה. עם היציאה לפנסיה ותחילת קבלת הקצבה יהיה על החוסך להעביר את הכסף למכשיר עם מנגנון תשלום שוטף (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) ומשם יקבל את קצבתו בהתאם למקדם הקצבה שיהיה נהוג באותה עת. 
    יתרון קופת הגמל הוא בהיותה "חסכון נטו" מוטב במס, עם עלויות ניהול נמוכות. החיסרון הוא היעדר כיסויי חיים ואבדן כושר עבודה והצורך להעביר את הכסף לקופה נוספת בעת הפרישה מה שמקנה אי ודאות לגבי תנאי הקצבה שיהיו נהוגים בעתיד.

  • קרן השתלמות לעצמאי - כמעט ואין חולק שקרן ההשתלמות הינה מכשיר החסכון לטווח בינוני הטוב ביותר אם כי הוא אינו נחשב כקופת חסכון לפנסיה. ניתן להפקיד בקרן ההשתלמות לעצמאי כספים באופן שוטף, אך בשונה מהשכיר יוכל העצמאי להפקיד בקרן גם הפקדות חד פעמיות בהתאם ליכולותיו ותכנון המס שלו וכל אלו עד לתקרה הקבועה בחוק.
    אין כל מניעה להפקיד גם מעל התקרות אך החוסך לא יהנה מאותן הטבות.

 

ניתן להעביר כספים מקופה לקופה בהתאם לתקנות בעניין, להחליף יצרנים, חברות וקרנות ולדאוג לתנאים האופטימליים בדמי הניהול, השרות והתשואה.

 

כמו כן ניתן לרכז גם קופות שאינן פעילות ובד"כ גם משלמות דמי ניהול מרביים בקופה אחת מה שנותן הן שיפור בתנאי הניהול והן שליטה מוגברת על הכספים.

 

מומלץ לבצע צעדים משמעותיים שכאלה רק לאחר התייעצות לגבי השלכות המעברים בין הקופות והשלכותיהן.

לקבלת הצעה ממקצוען: